האובליסקים של רומא: ההעתקה התרבותית הגדולה בהיסטוריה

כל מי שטייל ברומא ראה ברחובות העיר את האובליסקים – אותם עמודים מחודדים עתיקים עם סימנים מצריים לגופם, וצלב מתכת שהתווסף לראשם.

אבל איך קרה שיש ברומא יותר אובליסקים מבמצרים עצמה? איך הובילו אותם? ולמה ניתן למצוא כאלו גם בפריז, וושינגטון, ובירות נוספות?

הנה סיפור ההעתקה (תרתי משמע) התרבותית הגדולה בהיסטוריה:

האובליסקים (מילה יוונית לעמוד מחודד, במקור נקראו Tekhenu) שימשו את המצרים העתיקים כקישוט פולחני (בד"כ הקשור לשמש ולאל שלה – Ra) בכניסה למקדשים וקברים, ונעשו לרוב מגוש סלע יחיד שסותת לעמוד בעל ארבע פאות וראש מחודד כפירמידה.

האובליסקים הקדומים ביותר מתוארכים למעל 2000 שנה לפנה"ס.

בשנת 30 לפנה"ס מצרים בראשותה של המלכה קלאופטרה לבית תלמי (כן, ההיא) נכבשת על ידי אוקטביאנוס, ראשון הקיסרים הרומים שיהפוך את שם המשפחה הזה לתואר של שליטי כל האימפריות שבאו אחריו, ןשלימים יזכר תחת השם "אוגוסטוס" – "הנשגב".

עם כיבוש מצרים ולצד העושר הכספי והחקלאי האדיר של הארץ הזו, כובשיה הרומים נחשפו לפלאי הארכיטקטורה שלה – ונשבו ב- Egypto-mania.

במאמר מוסגר וכדעתי האישית, אציין כי רומא שכללה את שיטות הלחימה והממשל לאופטימום שאפשר לה לכבוש את העולם המוכר כולו, אך מבחינה תרבותית הרומים העדיפו "לשאול" במקום להמציא.

את האלים, הלבוש והפילוסופיה מהיוונים, מאכלים רבים מהגאלים, קלטים וכד', ואת הארכיטקטורה תחילה מהיוונים, וכעת כשנתקלו בפלאי המצרים ובתרבותם – גם מהם.

וכשזה נוגע לסגנון אדריכלי, למה לשאוב השראה אם אפשר להביא את המקור עצמו? (#בריטיש_מיוזיאום)

בשנת 10 לפנה"ס אוגוסטוס מצווה לפרק שני אובליסקים ממקדשיהם שבעיר המצרית הליופוליס, ולהביאם לרומא. אחד מהם נקרא בימינו ה-Flaminio (כיום במרכז פיאצה דל פופולו), גובהו 24 מ' ומשקלו כ-260 טון. על מנת להעבירו, תעלות נחפרו מהנילוס עד למקדש עצמו, וכל אובליסק שונע על ידי מנופים ו-3 ספינות שנבנו במיוחד ונקשרו יחדיו לחציית הים התיכון.

וכמו כל תקדים, ובדומה לשערי הניצחון – אם אוגוסטוס עשה אז עכשיו כל אחד שרוצה להידמות לו ולתהילתו, כדאי שיהיה איזה אובליסק שהביא ממצרים.

במהלך מאות השנים הבאות של האימפריה, לפחות 8 אובליסקים שונעו ככה לרומא, המפורסם שבהם שוכן כיום בלב כיכר סנט פטרוס שבוותיקן (עם צלב יפה לראשו), והגדול שבהם בגובה של 32 מ' (45 עם הבסיס) נמצא מול הארמון הלטראני.

אבל הטרנד לא עצר שם! מה יעשה רומאי עשיר שאינו הקיסר שאין לו את המשאבים להביא אובליסק מצרי עתיק מקורי? כיום ברומא יש עוד 5 אובליסקים עתיקים-אך-פחות, שהוכנו בימי האימפריה עצמה כ"חיקוי/הומאז'" לאובליסקים בני אלפי השנים, חלקם יוצרו במצרים וייובאו וחלקם הוכנו ברומא עצמה. כך בדיוק נוצר האובליסק של הורדוס שהוצב בקיסריה, ונמצא שם עד היום.

ומאז ועד ימינו, ואין אימפריה מערבית שלא ניסתה להראות בצורה כלשהי כיצד היא-היא ממשיכתה הלגיטימית של האימפריה הרומית. ומה מעיד על כך טוב יותר מהצבת אובליסק מצרי ענק בעיר הבירה שלך?

כך הגיע לכיכר הקונקורד בפריז כמתנה משליט מצרים מוחמד עלי בראשית המאה ה—19 "האובליסק של לוקסור" והשאיר את אחיו התאום הזהה שלידו עמד כ-3,300 שנה מיותם בכניסה למקדש בו עמדו.

אותו עלי לא הפסיק לחלק אובליסקים כמתנות לידידיו מעבר לים, והעביר את "מחטי קלאופטרה", זוג אובליסקים שנבנו במאה ה-15 לפנה"ס ונשלחו על ידו האחד ללונדון (נמצא ליד הפרלמנט בוסטמיניסטר) והשני לניו יורק (נמצא בסנטרל פארק). לאובליסקים אגב אין שום קשר לקלאופטרה, אבל אנשי המאה ה-19 הכירו יותר את דמותה הססגונית מאשר את הפרעה תחתותס השלישי שפיאר את ניצחונותיו בהירוגליפים שעליהם.

וכיום כמובן שהאובליסק הוא גם מונומנט מודרני, החל באנדרטת וושינגטון המפורסמת בניו יורק ועד לאובליסקים בבואנוס איירס, פיונגיאנג, ג'קארטה ודבלין.

אז המצרים העתיקים כבר לא איתנו כ"כ לספר, אבל אין ספק אדריכלותם שבתה את ליבם (ושברה את גבם) של רבים, מימי אוגוסטוס ועד היום.

עד לפעם הבאה,