האי סוקוטרה: ביתו של עץ דם הדרקון
- shacharlotan
- Mar 28, 2023
- 4 min read
Updated: Jan 2
בואו ונצלול לרגע לאחד המקומות החייזריים והמעניינים ביותר בעולמנו – האי סוקוטרה שבין תימן לקרן אפריקה.
מדוע הוא כ"כ מיוחד, וכיצד הוא התגלגל מיעד נכסף של ימאים יוונים במאה ה-1 לכיבוש של איחוד האמירויות בימינו ושמועות על בסיס ישראלי בימינו?
נתחיל רגע בהבנת הייחודיות של האי. על אף שפוליטית כבר מאות שנים שהוא משויך לחצי האי ערב (כ-400 ק"מ מחופי תימן), גיאולוגית האי חלק מהלוח הסומלי ויבשת אפריקה, ובכך הוא למעשה אחד מהאיים המבודדים ביותר שמקורם בהתנתקות מהיבשה (לא נוצר מהר געש ימי או משהו כזה).
כמו כן, זהו לא אי בודד, אלא ארכיפלג ובו אי אחד מרכזי ומיושב (בשם סוקוטרה, ובו רכס מרכזי) ועוד כמה איונים קטנים שתושביהם ציפורים בלבד.
האקלים באי הוא סימולציה לא רעה לגיהינום: מדבר לוהט, לח, עם עונת מונסונים אכזרית מלווה בבצורות ארוכות.
אבל גולת הכותרת של האי היא החי והצומח בו, והם שזיכו אותו במעמד של אתר מורשת עולמי (UNESCO). בשל מיקומו המבודד לאורך מיליוני שנים, יש בו מעל 700 (מעל 30% מהצמחייה) מינים שאנדמיים לאי בלבד, מספרים קרובים לניו זילנד או הגלפגוס, שמרוחקים הרבה הרבה יותר מהיבשות הגדולות. האקלים הקיצוני והגיוון הביולוגי הובילו לתיוג האי כמקום "הכי חייזרי על הפלנטה".
הצומח המפורסם ביותר באי הוא ה- Dracaena cinnabari, "עץ דם הדרקון" המכונה ע"ש הצבע האדום של שרף העץ. בימי קדם 'דם הדרקון' שימש את המקומיים (עליהם תכף נרחיב) כצבע וכתרופה לחוליים רבים, וסוחרים יוונים, רומים וערבים הפיצו אותו כמרכיב פלאי בסגולותיו. מהמאה ה-18 ועד ימינו הוא משמש יצרני כינורות עלית באיטליה כלקה צבעונית וייחודית.
ועכשיו לחלק האנושי. לא ידוע מתי האי ייושב לראשונה, אך אין ספק שהוא היה מיושב ומוכר כתחנת סחר בימי יון ורומא העתיקה. טקסט יווני מפורסם המיוחס למאה ה-I בשם הקליט "שיוט בים האריתראי", המתאר נמלי מסחר ודרכי ניווט בין ים סוף למערב חצי-האי ההודי לאורך חופי ערב, מזכיר את סוקוטרה בתור 'האי הדיוסקורי' ע"ש תאומים מיתולוגיים.
ייתכן והשם הוא הסבר שבדיעבד המהדהד את המקור ההודי של ראשוני המתיישבים באי, שכן בסנסקריט Diuskadra זו צורה אפשרית לכתוב "האי המבורך". בכל מקרה זו תיאוריה שנויה במחלוקת, בדומה למקורות השם הערבי "סוקוטרה", אשר ייתכן ומתבסס על המילה לשוק, שכן "סוק" הייתה העיר המרכזית באי בימי הביניים.
על כל פנים, בראשית האלף הראשון האי היה מוקד סחר של דם-דרקון, מור, לבונה ושריוני צבים, ופקדו אותו סוחרים ימים מאסיה הרחוקה, חצי האי ההודי והערבי, ומזרח אפריקה – וחלקם התיישבו במקום. בצפון האי קיימת מערת נטיפים ובה כתובות גרפיטי מהמאות 1-6 שנכתבו ע"י סוחרים שעברו באי וזוהו כשייכות לשפות: בראהמי (הודו), ערבית-קדומה, געז (אתיופיה), יוונית, ארמית ובקטריאנית (מרכז אסיה).
במאה ה-9 כוח אתיופי כבש את האי והקים בו כנסייה, אך גורשו ע"י כוח מוסלמי מעומאן. במאות השנים שלאחר מכן (ובמקביל למלחמות הדת בים התיכון ודעיכת דרכי הסחר באירופה), האי איבד מיוקרתו כמוקד סחר והפך לבסיס שודדי ים וערבוביה של שפות, מוצאים אתניים, דתות ואמונות.
במאה ה-15 האי השתייך פורמלית לסולטנות מהרה, ממלכה עצמאית אשר שלטה באזור תימן של ימינו (עצמאית או כבני חסות) במשך מאות שנים. בין 1507-1511 ימאים פורטוגזים כבשו את האי בניסיון להקים בו ראש בסיס למסחר עם הודו ושליטה באוקיינוס ההודי, אך גילו שאין בו נמלים טבעיים טובים וכן לא יכלו להגן עליו לאורך זמן והוא חזר במהרה למהרה (לא יכולתי להתאפק..)
ואז, בריטניה הגדולה שמה לב שיש איזה לכלוך במפה שעדיין לא שלה. ב-1834 חברת הודו המזרחית הציבה חיילים באי והציעה למהרים "למכור" אותו להם. להפתעתם הסולטן סירב, אך לאחר כיבוש העיר עדן ב-1839 לא היה להם עוד צורך באי, והם עזבוהו. ב-1886 סולטנות מהרה הפכה למדינת חסות בריטית מלאה, כולל האי סוקוטרה.
הבריטים עזבו את האזור רק ב-1967 (!), והאי נהפך לחלק ממדינת דרום תימן, שאוחדה ב-1990 לרפובליקת תימן. כידוע לכל, האיחוד לא הצליח משהו – ומאז 2014 תימן במלחמת אזרחים איומה שהפכה למלחמת פרוקסי שיעית-סונית כוללת (וב-2023 שילבה גם אותנו בסיפור), כאשר את המורדים החות'ים מחמשת איראן ואת הממשלה הגולה סעודיה ואיחוד האמירויות (להלן UAE), שגם תוקפות את המדינה בעצמן.
ב-2015 ציקלונים גרמו הרס עצום לאי ול-50 אלף תושביו הכפריים שבגדול נותקו מתמיכת תימן בשל המלחמה, וב-2016 UAE החלה לשלוח סיוע הומניטרי נרחב לאי. ב-2018 אל הסיוע ההומניטרי התלוו מאות חיילים (חלקם סעודים) ונשק כבד, שפירקו את מעט הצבא התימני מנשקו, ללא תיאום עם נשיא תימן הגולה האדי.
על אף שה-UAE צמצמו משמעותית את נוכחותם במלחמת תימן והאי רשמית שייך למדינת תימן (הלא קיימת), בפועל הוא עדיין משמש כבסיס אווירי ומודיעיני לחילות הקואליציה הסונית, ודה-פקטו נראה שאיחוד האמירויות עדיין שולטת צבאית באי. מאז ובמיוחד לאחר הסכמי אברהם יש אחת לכמה זמן דיווחים חדשותיים על נוכחות "ישראלית" באי, ושימוש בבסיסיו החדשים לצרכי מדינת ישראל בהסכמת האמירויות.
אז איך מגיעים לאי? קשה מאוד אבל עד 2014 ראו את נופיו המטורפים כ-1000 תיירים בשנה. יש בו נמל אחד ושדה"ת אחד (שנבנה ע"י איראן ב-1999), ובשנות המלחמה זה היה בגדול בלתי אפשרי להגיע עליו. כיום נראה שיש טיסות בודדות מקהיר ומאבו-דאבי לאי, ויש שמועות שהאמירויות מוכרת טיולי יוקרה בו לעשירי העולם תוך הרס נופיו הייחודיים (אבל לא מופרך שזו סתם תעמולה איראנית).
בכל מקרה זהו להפעם על האי סוקוטרה, המקום הכי מיוחד ומבודד אך עם זאת קרוב אלינו, שכנראה גם אליו לא נוכל להגיע בזמן הקרוב... אבל לקוות תמיד אפשר ואף רצוי, וגם להפליג בדמיונות זה לא מעט בימים שכאלו.
עד הפעם הבאה,
Comments