מבצע הוריקן: סיפור הולדת הגרעין הבריטי

איך האומה שהייתה בעלת הפרויקט המתקדם ביותר להבנת סוד הנשק הגרעיני הייתה רק השלישית לפתחו? למה ניסויי הנשק של האימפריה בה השמש לא שוקעת נערכו דווקא באוסטרליה, וכמה קנגרואים מסכנים קיבלו פצצת אטום על הראש?

זהו סיפור הגרעין הבריטי, נתחיל בקצת פיזיקה ונמשיך להיסטוריה ופוליטיקה:

בשנות ה-30, מדענים גרמנים ובריטים התחרו מי יפצח ראשון את סודות הביקוע הגרעיני, למעשה ערעור יציבות של יסוד רדיאוקטיבי היוצרת תגובת שרשרת גרעינית רבת עוצמה.

בשנת 1932, התגלה באוני' קיימברידג' שבאנגליה הניוטרון, החלק הנייטרלי בגרעין האטום, וב-38' מדענים גרמנים גילו שאפשר להשתמש בו ליזימת אותה תגובת שרשרת באורניום.

ב-1939 המלחמה כמובן פורצת, והמירוץ לפצצה מתחיל. ב-1940 "ועדת מוד" בראשות הפיזיקאי ג'ורג' תומסון משתמשת במתקניה של 4 אוני' עילית בבריטניה לניסויים גרעיניים, וממליצה להשתמש באורניום ליצירת פצצה גרעינית (וגם לאנרגיה), בהקדם האפשרי לפני שגרמניה תבין איך עושים זאת קודם.

וכבר ב-30 באוגוסט 1941, רה"מ וינסטון צ'רצ'יל מקים את פרויקט הגרעין הצבאי הראשון בהיסטוריה – תכנית "סגסוגות צינור" (Tube Alloys).

כן, הבריטים בחרו בכוונה והתאם לאופיים היבשושי שם שלא יסגיר את מהות הפרויקט, והחלו בניסויים להעשיר אורניום (למיטיבי לכת – לבודד ולצבור את האיזוטופ U235 הבקיע שמהווה פחות מ-1% מאורניום כפי שמופיע בטבע, U238, שהוא יציב ולא ניתן לביקוע), והיו הראשונים לעשות זאת בצנטריפוגות גז (הסיבוב המהיר מפריד בין האיזוטופים על סמך המשקל השונה של גרעינם).

הם גם הגיעו באופן עצמאי מהפרויקט האמריקאי לרעיון של יצירת וביקוע פלוטוניום, אבל לא ניכנס לזה הפעם. ביולי 40' בריטניה הציעה לארה"ב שת"פ גרעיני, ואכן היה כזה בין ועדת מוד לפרויקט 1-S, שהיה בשלב זה מתקדם הרבה פחות מהבריטי.

עם התקדמות המלחמה 1-S הפך ל"פרויקט מנהטן" המפלצתי, וביולי 42' ראש תכנית 'טיוב אלויז' אמר לצ'רצ'יל שעדיף להם להתמזג במנהטן כל עוד יש להם מה לתרום, כי בקרוב לא יהיה.

זה לקח עד אוגוסט 43 לאחד את הפרויקטים ע"י צ'רצ'יל ורוזוולט ב"הסכם קוויבק", וראשי הפיזיקאים הבריטים עברו לאתרי הניסויי בקנדה ובלוס אלאמוס (בהם הפיזיקאי היהודי-דני הנודע נילס בוהר, וגם מרגל רוסי ממוצא גרמני, קלאוס פוקס. סיפור יפה ליום אחר), וקידמו את הפרויקט משמעותית במיוחד בתחומי ההעשרה בצנטריפוגות.

ידה ידה קדימה, מצליחים להגיע לפצצה, באוגוסט 45' אחת אורניום אחת פלוטוניום על יפן, ורה"מ בריטניה אטלי שולח מברק לטרומן עם ברכות בתור "מנהיגי המדינות היחידות ששולטות בכוח אדיר" שכזה. אבל כמו בצבא שלנו, מסתבר שההסכם ההוא היה "פרסונלי" בין צ'רצ'יל לרוזוולט, והארי טרומן לא בדיוק הבין למה על ארה"ב לחלוק עם הבת דודה הקטנה והענייה את הכוח להשמיד עולמות.

עד שנת 1950, לפחות 3 מרגלים סובייטים נתפסו בצוות הבריטי, ואחרי הניסוי הגרעיני הרוסי ב-1949, ארה"ב מנתקת כמעט לחלוטין את השת"פ הגרעיני עם בריטניה. כשוויני הגדול (V) חוזר לשלטון ב-1952 הוא מבין שצריך להתחיל שוב, הפעם לבד וכמו שצריך, ומודיע לפקידיו בפברואר שיש להם עד סוף השנה לבצע ניסוי גרעיני פומבי מוצלח.

חשוב להגיד שבשלב זה יש לבריטניה את כל הידע הטכני הדרוש להרכיב פצצה, וגם חומר בקיע שנשאר לה מפעם. נשאר לה למצוא תקציב – ומקום. לאמריקאים יש את המדבריות של נוואדה ולרוסים את סיביר, והבריטים חיפשו מקום משלהם שיהיה:

(1) מאה מייל מכל ישוב

(2) נגיש לצבא

(3) לא יתלונן. או יתלונן, ואף אחד לא יוכל לשמוע...

המועמדת הראשונה הייתה קנדה, אבל בגלל שהייתה חברה בנאט"ו בשלב זה וכנראה הייתה מלשינה לאמריקאים (בסוף הזמינו את שתיהן לצפות, לא לדאוג), - בסוף נבחרה אוסטרליה, הבת דודה הקטנה והענייה *שלהם*.

וכך יצא לדרך "מבצע הוריקן", ביצוע ניסוי גרעיני באיי מונטבלו, ארכיפלג לא מיושב בצפון מערב אוסטרליה.

ב-3 באוקטובר ב1952, אניה ובבטנה פצצה גרעינית מבוססת פלוטוניום (חסכו את הסיבוך והכסף של שיגור/הטלת החימוש) התאדתה בפיצוץ בעוצמה של 25 קילו-טון (בערך כפול מהירושימה), והפכה את בריטניה למעצמה הגרעינית השלישית (קצת לפני צרפת והשטויות שלה שכבר תוארו באתר זה).

ב-1956 בריטניה מבצעת עוד שני ניסויים במונטבלו, אך במקביל מקימה אתר ניסויים בלב מדבריות אוסטרליה, שם היא מטילה עוד 9 פצצות אטומיות מעל הקרקע על שטחי הקנגנרו והאמו, גם בהטלה מהאוויר (אך חלשות יותר מאלו שבמונטבלו).

רק מה, כמו באלג'יר ופולינזיה, מסתבר שגם במדבריות אוסטרליה כן חיים אנשים – האבוריגי'נים ילידי היבשת, שהניסויים נערכו בשטחי הצייד והפולחן שלהם.

כ-1000 ילידים הועתקו ממקומות הניסוי, בין היתר בטקטיקות נלוזות כמו לספר להם שתוצאות הפיצוצים הקודמים (פטריה גרעינית, גל הדף ורעש) הם כעס האלים המקומיים עליהם. במאה ה-21 ממשלת אוסטרליה שילמה 13.5 מיליון דולר פיצויי לצאצאי השבט והחזירה להם את אדמתם לאחר ניקוייה מנשורת גרעינית.

יחד איתם, כ-30% מאנשי הצבא המקומיים שלקחו חלק בניסויים (חלקם נשלחו ממש ללב הפיצוץ לתרגל לחימה באזור נגוע) פיתחו סרטן, והפיצויים להם ולמשפחותיהם נידונים עד היום מול אוסטרליה ובריטניה.

ובדומה לצרפת, לא מופרך להניח שהממשלות הנ"ל מחכות שלא ישארו שורדים חיים לעוולות מפעם...

לאחר שהגיעו ל-540 ראשי קרב גרעיניים בשיא המלחמה הקרה, כיום לבריטניה יש כ-250, מפוזרים כראוי למעצמה בין מטוסים, טילים בליסטיים וצוללות (אשר רובן ככולן עוגנות בסקוטלנד, שזו עוד סיבה למה המסכנים שם לעולם לא יקבלו עצמאות)

Photo: LA(phot) Mez Merrill/MOD

אז זהו סיפורו של הגרעין הבריטי, שהשאיר את האימפריה הגדולה בעולם (פעם) בשולחן של הילדים הגדולים במועצת הביטחון של האו"ם. גם אם השפעת האיים היפים שלהם על עולמנו הולכת וקטנה...

עד הפעם הבאה,