מכתב פרידה מירושלים (או: 16 תובנות על עיר שלא באמת קיימת)

ירושלמי? אני? מה פתאום! אני גר בירושלים, אבל ירושלמי זה תואר כבוד/גנאי מולד, לא נרכש..."

אז אחרי 5 שנים בירושלים (מינוס חצי שנה בדולומיטים), הגיע השבוע תורנו לעזוב את העיר.

אני כמעט בטוח שהעיר עברה דברים קשים יותר , אבל פשוט לא מצליח כרגע לזכור אפילו אחד שכזה..

בכל מקרה, הנה 16 תובנות וסגירת חשבונות עם עיר האלוהים שחוברה לה יחדיו:

1. אין דבר כזה ירושלים. סליחה שיוצא שאני זה שככה מבשר לכם, אבל עבדו עליכם לצרכי הונאת ארנונה. כשמרחב 03 רצו למצוא שם לאזור שכולל אוכלוסיות שונות ומגוונות, אז קראו לו "גוש דן", ומה באמת בין בני ברק ליפו לבת ים להרצליה. ואילו אצלנו, חיברו במפה (ובשטח דווקא גידרו) את כל המרחב שבין רמאללה לבית לחם, וקראו "ירושלים". ומה בין גאולה לבית צפאפה או בין רחביה לסנהדריה? עזבו לחלק את העיר לשניים, חלקוה ל-12!

2. אם כבר ארנונה. פשוט תכתבו על תבחיני ההנחה "מאמין באלו של אברהם", לא חבל על כל המכתבי עו"ד וחישובי ממוצע הכנסה של או 3 או 12 חודשים, בהינתן כמות גרונות למ"ר? 4~ המשפחות ששילמתי גם עליהן, סורי שאני הולך ובהצלחה לבטריה הבאה. אומרים שזה לא חייב להיות ככה.

3. מ.פ נחלאות. "אכלתי קערת קורנפלקס ונשאבתי באמצע לסשן החלפת ייחורים, משאירה אותה על החלון, קחו באהבה". כל מי שמשלם אלפים רבים של שקלים בשביל 'אווירה' עם צנרת בת 140 בדירות שפורטר נפאלי ממנאנג מעדיף לפתוח אוהל מלישון בהן - אתם הקסם האמיתי של העיר הזו. קסם מוזר, אבל קסום לא פחות.

4. עמק המצלבה. ריאה ירוקה, נוף חדרי מזה 5 שנים ו90% מהסיבות שנשארתי שפוי בתקופת הקורונה, כשהייתי לוקח רצועה ומוציא את עצמי לטיול. רקפות, כלניות, שקדיות, דייטים של דתיים על ספסלים, נזירים נוהגים על ג'יפי יוקרה ומדורות של ילדים. מצידי תחזירו ליבוסים את כל העיר העתיקה, רק אל תגעו בעמק.

5. גן סאקר במוצ"ש. סליחה על הקלישאה ההייטרית, אבל ה-פלורליזם לא נמצא בכיכר דיזינגוף, משתזף עם קפה קר אובר-פרייסד. בירושלים לא צריך בריטה, הפלורליזם בגן סאקר הוא ישר מהברז. דתיים-לאומיים בבגדי השבת שנפגשים להשוות תינוקות, הודים משחקים קריקט, ערבים ממנגלים בכיף שלהם, סטודנטים בבגדי ריצה כדי שיראו אותם ואמריקאים משחקים פוטבול עם פריזבי.

כל קבוצה משתוקקת שכל האחרות יעופו כבר לעזאזל, אבל תקועות ביחד בכמה קמ"ר של דשא צהבהב ופיח, אז זורמות עם זה כמה שאפשר. פלורליזם, נו.

6. אם כבר אמריקאים. לא אתיימר לחנך את האומה הדגולה הזו, אבל סתם כתזכורת, הגוף האנושי מסוגל, בתיאוריה, לתקשר גם ללא צעקות. לדבר רגיל... איטס ג'סט לייק א צעקה, פשוט.. חלש יותר. נסו ותראו ישועות.

7. מתכנני המעליות בתחנת הרכבת נבון. אל חשש, עוד ניפגש בבית הדין בהאג. לא נשקוט, לא ננוח, ותזכרו שעל פשעים כנגד האנושות אין לא התיישנות ולא מחילה.

8. רחוב עזה. הצנטרום של הפיילה, רחוב תלול עם כביש סואן מלא צפירות ופקקים. איכשהו זה עובד. ותודה לקבוצת הטלביה שהאכילו אותנו בשנים האחרונות ברוחב יד ולב, בשעות לא שעות ובכשרות לא כשרות.

9. גשם ותכנון עירוני. 3500 שנים היו לעיר הזו לפתח יכולת התמודדות עם תופעת הטבע הפתאומית וההזויה של מים שנופלים מלמעלה. כנראה זה לא מספיק, כי כמה טיפות והעיר משותקת. אולי במילניום הבאה ימציאו איזה פטנט.

10. אם כבר משקעים. מי שלא ראה שמחת שלג בירושלים, לא ראה שמחה מימיו. כמו סינדרלה בחצות, כשהטמפ' בעיר יורדת מ-0, מאות אלפי אנשים הופכים בן רגע לילדים, וכל אחד מהם יעד פוטנציאלי לסיכול במלחמות השלג הגדולות של גן העצמאות. כיף טהור וצרוף.

11. כנסיות. יש בירושלים כל כך הרבה, וכל אחד מיוחדת בדרכה. צליינים מכל העולם משקיעים את כל חסכונותיהם בשביל להתייפח על הסלע בכניסה של כנסיית הקבר או לקנות נרות דונג במחיר מופקע בעין כרם, ואתם שגרים מטר משם אף פעם לא נכנסתם בכלל..לא חראם? כמו כן, תזכו לגלות האם כשאומרים "מוות לפטריארכיה", מתכוונים ליוונית, קופטית, קתולית או ארמנית.

12. אם כבר באים מכל העולם. עוד לא פיתחתי את הסינדרום ואודה שאני לא חזק בקריאת הכוונות של אלוהים, אבל אין לי ספק שהוא לא התכוון שמיליון איש יגורו על הר מדברי צחיח שכזה. ואז שבקיץ ובחגים עוד יבואו תיירים מהארץ ומחו"ל ואי אפשר לזוז. חייבים עוד איזה עיר קודש אלטרנטיבית, המונופול הזה לא עושה לאף אחד טוב.

13. מכון ון-ליר ותכנית "מסעות דעת". הבניין הכי יפה בירושלים, עם האנשים הכי טובים בה. הוספתם עבורי קשת שלמה של חוויות נהדרות לשנים האלו. אני רק מתרחק, לא נפרד.

14. הר הצופים. יש קסם כזה בירושלים, מכל מקום כמעט אפשר לראות את הקמפוס שצופה על העיר, ומכל תחנה של קו 19 עדיין לוקח 45 דק' להגיע אליו. הלוואי הייתי לומד בגבעת רם קרוב לבית ועם משכורת חציונית גבוהה פי 4 לאחר מכן, אבל אם כבר הר הצופים, שתו מדי פעם איזה קפה במרפסת שליד אולם 300 (ולמקצוענים באמת, על הגג של הספריה) ותנו לנוף של המקום הכי משוגע (מכל בחינה שהיא) בעולם הזה לחלחל לתודעה שלכם...אה ואם סיימתם תואר ולא הלכתם למערות הקבורה שבגן הבוטני אפילו פעם אחת אתם לא בני אדם. לי הקורונה די קיווצ'צ'ה את החוויה הסטודנטיאלית אבל אם אי פעם חשבתם ללמוד פכ"מ, דברו איתי ואסביר לכם באלימנציה, אינדיבידואליזציה וקצת אתיקה למה זה אחלה של רעיון (הייתי מנסה גם במתמטיקה אבל בזה אנחנו לא משהו)

15. אין דבר כזה ירושלים, טייק 2. כי כל אחת והירושלים שלה, כמו שאגיד לכם את המילה "סבתא" ולכל אחד תקפוץ לראש תמונה אחרת לגמרי. ירושלים היא המסומל האולטימטיבי, אידאה שאפשר לזרוק עליה כל אידאולוגיה שתרצו, והיא תספוג. ותבקש עוד. ותמיד תרגיש שלי כשאני רחוק, ושייכת למישהו אחר כשאני בה.

16. ושנו חכמים: "יבוס, יפה נוף, איליה קפיטולינה, אל-קדס, ג'רוזלם, איך שלא קוראים לה, היא נותנת את הטון, מכתיבה את הקצב. טוב. רע. שמחה. עצב."

אללה יסלמכ ונתראה בשמחות.

פורסם במקור בפייסבוק ובטוויטר האישיים,

7 ביוני 2023.

https://www.facebook.com/share/p/1QXmrukgdp/

-כל התמונות לעיל צולמו על ידי במהלך שנות המגורים בעיר, אין להשתמש בהן ללא אישור-