סיפורם של תוספי המזון: משמעותם של מספרי אי

כילד לבית מעדה... מסוימת, פעם התבדחתי שמאכל הילדות האהוב עליי הוא E621, הידוע גם כמונוסודיום גלוטומט 😊  אבל מה זה בעצם כל ה-E מספר כלשהו? מאיפה באו ואיך אפשר לדעת לפי המספר איזה סוג של תוסף מזון זה? הפוסט הפעם יעסוק בטעם הבלתי מסופק של בני האדם, עם עזר שימושי בסוף להכרת 9 הקטגוריות הקיימות:

credit: unknown

נתחיל בהיסטוריה. E מסמל אירופה, והשיטה לקודד תוספי מזון (טבעיים ומלאכותיים כאחד) עם מספרים מוסכמים החלה עם צבעי מאכל ב-1962 באחד מגלגוליו הקודמים של האיחוד האירופי, במטרה להקל על הרגולציה וסחר במזון מעובד בין המדינות. חומר שקיבל מספר E אומר שבשלב כלשהו אושר לצריכה אנושית בתחומי האיחוד, גם אם לאחר מכן נאסר.

עם השנים עוד ועוד חומרים נוספו לצבעי המאכל, ועוד מדינות מחוץ לאירופה (מישראל ועד אוסטרליה) אימצו את השיטה והתקינה, לפעמים עם שינויי חקיקה מקומיים בנוגע לצריכה היומית המומלצת/מקסימלית, או חומרים שקיימת חובה לציין את שמם המלא לצד הקיצור המוסכם. ועכשיו בואו נצלול קצת ל-9 הקטגוריות הקיימות, עם כמה דוגמאות יפות לכל אחת:

100-199 הם צבעי המאכל. יש בהם טבעיים כגון E100 שהוא הכורכומין הצהוב הטבעי (המופק כמובן כורכום), ואת ה-E102 שהוא הטרטזין הצהוב המלאכותי, שהיה מאוד פופולרי פעם אך נאסר לשימוש בארה"ב בריטניה ועוד עקב קישורים למחלות ואלרגיות (בארץ הוא מותר במינון). E120 הוא האדום הטבעי של כנימת הקוכיניאל ששימש בעבר את משקה הקמפארי.

כאן המקום להגיד שעם השנים ולצרכים מדעיים בעיקר עוד חומרים ויסודות קיבלו זיהוי E גם אם צריכתם ע"י בני אדם אסורה ומסוכנת, למשל אלומיניום קיבל את E173 כצבע "מאכל", בעוד שסידן פחמתי, התרכובת שאתם נתקלים בה בטבע כסלע "גיר" קיבל את E170 (שלא מסוכן לאכול קצת ממנו, אבל לא הייתי מגזים עם זה). כאן גם אדגיש שגם חומר טבעי אפשר לסנתז במעבדה, כשאני כותב מלאכותי אני מתכוון לחומר שלא היה בטבע לפנינו.

200-299 הם החומרים המשמרים, רובם חומצות. הכי מפורסמת היא ה-E220, הגופרית הדו-חמצנית, שמוסיפים למרבית בקבוקי היין כחומר אנטי-בקטיריאלי. גם הפחמן הדו-חמצני מופיע בקטגוריה זו כE290, ותוכלו למצוא אותו בשמו או בקיצורו בכל משקה תוסס שבעולם.

300-399 הם מונעי החימצון ומווסתי החומציות. גם כאן חומרים טבעיים כמו E300, "חומצה אסקורבית" שהיא למעשה ויטמין C טבעי (ושלא יעבדו עליכם עם שמות מפוצצים) או E322, לציטין, שהוא מתחלב המאפשר למזג שומן ומים ומופיע כמעט בכל שוקולד, גלידה, מיונז ועוד.

400-499 הם החומרים המייצבים. הכוכב פה הוא ה-E441, ג'לטין, חלבון קרישי שמופק משאריות בע"ח. אבל תמצאו כאן גם את גומי החרוב (E410) ואת כל הגליצרולים למיניהם, דוגמת השם הקליט פוליגליצרול פוליריצינולאט (E476).

500-599 הם מונעי התגיישות ומווסתי חומציות. אין פה יותר מדי ריגוש, אבל אפשר לציין את ה-E508, אשלגן כלורי, שמשמש גם כתחליף למלח בישול וגם להוצאות להורג בזריקה בארה"ב (הכל בחיים עניין של מינונים) או מגנזיום גופרתי, E518, המשמש כגורם קרישה לטופו וברפואה כסם משלשל חריף ביותר (שוב, מינונים..)

600-699 הם מחזקי הטעם. בהם אהובנו ה-E621, כוכב אבקות המרק המונוסודיום גלוטומט, ועוד חומרים לא מעניינים. נקפוץ ל-700-799, הם החומרים האנטיביוטיים. כן, האירופאים יסודים, ואם אתם צורכים פניצילין בבליעה או שהוסיפו כמויות ממנו למזון שלכם (למשל בע"ח), אז גם הוא יקבל מספר (E705).

ואם כבר יסודיים, 900-999 הם "שונות" שאנחנו אוכלים, בכוונה או בטעות, למשל חומרי זיגוג שנועדו להוסיף ברק למזון. E907 הוא הפרפין של הנרות, שמשמש גם לציפוי נקניקיות, E913 הוא לנולין, שומן צמר כבשים, המשמש במוצרי גילוח או יובש שאפשר לבלוע בטעות. גם הממתיקים פה – E951 אספרטם, E955 סוכרלוז, ועוד.

ואז נגמר המקום למרות שהמשיכו לגלות ולהמציא חומרים (ושלא השתמשו בקידומת 8, שמתם לב?), אז E1000+ זה "חומרים כימיים נוספים" – 'עמילן מעובד באמצעות אנזימים' (E1405) ועוד חומרים מתחלבים, מייצבים, מונעי חימצון וכדומה.

אז לסיכום, יש תוספי E שהם חומרים טבעיים ולא מזיקים לחלוטין, ויש כאלה שתפגשו במאכלים בישראל על אף שנאסרו כבר במדינות אחרות. המספרים האלו הם בסה"כ שיטה מדעית להקלה על סחר ורגולציה, ואין בהם כשלעצמם שום משמעות תזונתית/בריאותית עבורכם, לא לחיוב ולא לשלילה.

אין תחליף למודעות האישית שלכם, ואל תקחו עצות רפואיות מהאינטרנט 😊

עד הפעם הבאה,